החלטה בתיק ע"מ 2149/09

כתב האישום נגד העורר כולל ארבע עבירות כדלקמן:

חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת - בכך שהחל משנת 2006 ועד ליום מעצרו היה חבר בארגון אלעקארב שהינו התאחדות בלתי מותרת במטרותיו.

אימונים צבאיים - בכך שבמהלך שנת 2008 ירה באוויר ברובה אם-16, יחד עם אחרים, על מנת לחגוג את שחרורו של אסיר מכלא עופר.

אימונים צבאיים - בכך שבאוגוסט 2008 ירה באקדח וברובה "טוטו" כדי לחגוג שחרור אסירים מכלא עופר.

החזקת אמצעי לחימה - בכך שבנסיבות שפורטו בפרטי האישום השני והשלישי החזיק נשק.

סניגורו של העורר טען כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, שכן מחומר הראיות עולה כי ארגון אלעקארב הינו מועדון ספורט ולא מעבר לכך. שנית, נטען כי העדות היחידה העוסקת בפעילות ארגון אלעקארב הינה של ראאד פרוך, וזו נגבתה בראשית 2007, ועל כן היא נגועה בשיהוי ניכר. שלישית, לא ניתן לומר כי ירי שמחה באוויר עקב שחרור אסירים הינו אימון צבאי או עבירה המלמדת על מסוכנות, אלא לכל היותר עבירה שאין בצידה מסוכנות. כמו כן נטען כי אחד המפלילים, בלאל דאר חליל,  נשפט לעונש מאסר של חמישה חודשים בהסדר טיעון תוך שנמחקו מכתב מהאישום בעניינו הפרטים שעניינם מועדון אלעקארב. לאור כל זאת ביקש כי אורה על שחרורו של העורר.

התביעה הצבאית התנגדה לבקשה וציינה כי המדובר בארגון שכבר נקבע בעבר כי הוא מהווה התאחדות בלתי מותרת (ע"מ 1538/09 מימי נ' התביעה הצבאית (טרם פורסם)), ובנוסף, עניין השימוש בנשק מצביע לטעמה של התביעה על מסוכנות. לאחר שנערך בירור בעניין טענת הסניגור באשר להסדר הטיעון שנערך עם בלאל דאר חליל, נמסר כי באותו מקרה דובר בשיקולים הנוגעים לעריכת ההסדר, ובקשיים ראייתיים שאינם קיימים בעניינו של העורר, אשר הכחיש כל קשר לעניין החזקת האמל"ח.

ראיות לכאורה

הראיה לפרט האישום הראשון מצויה באמרתו של ראאד פרוך. בעניין מימי לעיל, ואגב התייחסות לאותה אמרה של ראאד פרוך, כבר ציינתי כי:

"הפעילות המיוחסת לעורר אינה במסגרת התאחדות בלתי מותרת מוכרזת, אלא במסגרת התארגנות של "מועדון אלעקרב". יחד עם זאת, מטרותיה של התארגנות זו, הינן מטרות אסורות הכוללות, בין היתר, השתתפות בהלוויות ובמצעדים צבאיים אגב לבישת חליפות תואמות שרשום עליהן שמות 'שהידים' וציור של עקרב ותוך נשיאת נשק, וחקירת חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל"

מטרות אסורות אלה מלמדות כי הארגון מהווה התאחדות בלתי מותרת. יחד עם זאת, וגם סוגיה זו נדונה בעניין מימי, אמרתו של ראאד פרוך נגבתה בפברואר 2007, כשנתיים טרם מעצרו של העורר, דבר המלמד על שיהוי ומקהה במידה רבה את המסוכנות הנובעת ממנו.

עוד אציין כי טענת התביעה שביחס לשותף נמחקו פרטי אישום דומים אגב הסדר טיעון ובשל קשיים ראייתיים שאינם קיימים בענייננו נראית לי סבירה בשלב זה ועל כן אין בכך כדי להשפיע על מסקנתנו לכאן או לכאן.

הראיות לפרטי האישום השני עד הרביעי מצויות באמרותיהם של בלאל דאר חליל ומחמד אבו רדאחה. עובדתית, שניהם מדברים על אירוע של ירי שמחה בשל שחרור אסירים מכלא עופר, בו נטל חלק העורר. אקדים ואומר כי מצאתי טעם רב בעמדת בית משפט קמא כי אין המדובר במעשה המהווה אימון צבאי. בודאי המדובר בעבירה של החזקת אמל"ח, כפי שיוחס לעורר בפרט האישום הרביעי, אולם על פניו, מתקשה אני לראות כיצד המדובר ב"אימון צבאי" כהגדרתו בחוק.

נקודה שנייה אותה מצאתי לנכון לציין הינה כי לדעתי שני המפלילים עוסקים באותו אירוע ואין המדובר באירועים נפרדים כפי שיוחס לעורר. אמנם, בלאל מדבר על ירי ברובה אם-16 שהביא אחר בשל שחרור אחיו, ומחמד אבו רדאחה מדבר על אקדח ורובה "טוטו" שהיו על גופו של העורר והוא עשה בהם שימוש אגב שחרור אסירים מכלא עופר. אולם, נראה כי המדובר בשני המקרים באירוע המוני, המתרחש אגב שחרור מספר רב של אסירים ולא בשני אירועים נפרדים.

בידי רשויות החקירה והתביעה היכולת לברר במדויק את המועדים בהם התרחשו שחרורים המוניים בשנת 2008, כמו גם את המועד המדויק בו שוחרר אחיו של בלאל דאר חליל. העובדה כי לא נעשה בירור זה הינו מחדל חקירתי ברור. עוצמתו של המחדל הינה ביחס ישיר לקלות בה ניתן להשיג את המידע החסר. בדיקה מעין זו הייתה אף יכולה להסיר את הספק האם המדובר באירוע אחד או בשני אירועים.

דומני כי טוב תעשה התביעה אם תשלים את המועדים הרלוונטיים ולא תסתפק בציון תאריכים ערטילאיים בכתב האישום.

יחד עם זאת, לכל הפחות ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה כי העורר נטל חלק באירוע אחד שהתרחש אגב שחרור אסירים המוני מכלא עופר, ובמהלכו ירה באוויר. עוד עולה, כי היה ברשותו אקדח ורובה "טוטו".

עילת מעצר

כפי שציינתי לעיל, נושא החברות בארגון אלעקארב לוקה בשיהוי משמעותי המקהה במידה רבה את המסוכנות. עם זאת, עניין לנו גם במי שבמהלך השנה האחרונה, זמן לא רב לפני מעצרו, נראה לכאורה כשהוא מחזיק אקדח ורובה. אין בידינו כל מידע מהיכן הגיע האקדח, מי מסר לו אותו או את הרובה, והיכן נמצאים כלי נשק אלה כיום.